ב-1 בספטמר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה. הצבא הגרמני, שנאמד ב-1.7 מיליון איש - ממונע וממוכן, עתיר טנקים ובעל עליונות אווירית - פלש לפולין. הגרמנים הכריעו בקלות ובמהירות את צבא הפולני, שהיה נחות במספרו ובציודו.
רבים מתושבי פרוז'אני נמלטו מזרחה. אולם גם ממזרח נפתחה הרעה. ברית המועצות, שחתמה הסכם אי-התקפה עם גרמניה ב-23 באוגוסט 1939, פלשה ב-17 בספטמבר לחלק המזרחי של פולין, בין היתר בגין החשש שניעור בלב שליטי הקרמלין מפני התפרסותו של כוח גרמני ליד הגבול המערבי של ברית-המועצות, ב-19 בספטמבר חברו הצבא האדום והצבא הגרמני בברסט-ליטובסק (בריסק). באותו יום הגיע משמר קדמי סובייטי לעירנו.
המנצחים ניגשו מיד לחלוקת פולין ביניהם. ב-28 בספטמבר נפגשו שרי-החוץ של גרמניה וברית-המועצות, פון ריבנטרופ ומולוטוב, כדי לתקן את הסכם מוסקבה מלפני המלחמה.
בעשרים ואחד החודשים של שלטון הכיבוש הסובייטי בפולין המזרחית, לבשה המלחמה צביון של מלחמת עולם.
בלילה שבין 21 ליוני לבין 22 בו, תרגל הצבא האדום בפרוז'אני תמרון-אזעקה. תלמידי בתי-ספר שולבו בתמרון, לצד המבוגרים. היה זה לילה אביבי נעים למדי, ורבים מבני הנוער נהנו מתרגיל-הלילה - כאילו זה היה משחק-לילה של תנועת-נוער. בעוד אנו פרוסים בשדה שמחוץ לעיר, הופיעו מטוסים ופתחו בהפצצה.
"זה חלק מהתמרון", הרגיעו אותנו החיילים הסובייטים שהדריכו אותנו בתמרון. "רוצים שהתמרון יהיה ריאליסטי".
לפנות בוקר חזרנו הביתה, ואז שמענו ברדיו כי פרצה מלחמה בין גרמניה לבין ברית-המועצות. לימים אמרו שמרגלים גרמנים יזמו את התמרון באזורנו, כדי לשמש כיסוי לפלישה.