סיפורי התחייה והמהלכים להנצחתם החלו לאחר תקופה של עשרות שנים – תקופה ארוכה שניצולי השואה ואני ביניהם, לא סיפרנו את מה שעבר עלינו ולא דיברנו על נושא השואה.

לקח לי די הרבה זמן להשלים עם עצמי על הסיבות לכך, ולראשונה התבטאתי בפומבי בעת הטקס ביד ושם להשקת קטלוג הסרטים המכוון של מרכז הצפייה.

בעת שידידי, שייקה ויינברג, התמנה למנהל בית התפוצות וגייס אותי לעמותת הידידים של הבית, הנצחתי את הוריי ואחי שנרצחו בשואה על קיר הזיכרון של הבית.

הקמתי מצבת זיכרון בבית העלמין בחולון לזכר בני עירי שנספו בשואה.

הייתי בין מייסדי קרן הנשיא של אוניברסיטת בר אילן, ומשפחתי הונצחה על קיר ההוקרה לתורמים של מייסדי קרן הנשיא

עיריית רמת גן, העיר בה אני מתגורר מאז שהקמתי משפחה בה, העניקה לי את תואר יקיר העיר

התאחדות התעשיינים בישראל בה הייתי חבר במסגרת הפעילות התעשייתית של החברות בקבוצה שלנו, העניקה לי את אות יקיר התעשייה לשנת 2013 .

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה אפריל 2015, הוענק לי הכבוד ע"י יד ושם להיות אחד מששת מדליקי המשואות בהר הזיכרון ביד ושם. בטקס ליוותה אותי נכדתי, דנה ונכחו בו בני משפחתי ומכרים.